השכר שלנו במובנים רבים מגדיר אותנו – שכר זה קודם כל – פרנסה, אנחנו הולכים איתו למכולת; שכר זה גם מעמד – מעמד במקום העבודה, מעמד בחברה, ככל שאנחנו משתכרים יותר צפוי שנהיה במעמד גבוה יותר. אנחנו עובדים, מסתבר לא רק בשביל הכסף, גם בשביל המעמד. אבל איך בכלל נקבע השכר שלי? האם טעיתי בבחירת המקצוע שהוא הבסיס להשתכרות לאחר מכן? ומה אני יכול לעשות בכדי לשפר את השכר?
לפני יותר מ 20 שנה בחרתי ללמוד בטכניון את לימודי התואר הראשון, בכדי להתקבל ללימודים נדרשתי ללמוד במכינה, לאחר סיומה יכולתי להתקבל לכל מקצועות ההנדסה בטכניון, אני זוכר היטב את חברי לספסל הלימודים, שוקלים את מסלול הלימוד כפונקציה של רמות השכר המוצעות – מהנדס אלקטרוניקה מול מהנדס תעשיה וניהול או מהנדס מכונות, בסוף בחרתי ללמוד הנדסת תעשיה וניהול, אך אני מודה שלא הייתי מודע להשלכות הכלכליות של הבחירה במקצוע זה – יתכן והייתי בוחר במקצוע אחר אך השיקול לא היה נובע מרמת השכר התאורטית לאותו מקצוע.
אם כן, כיצד נקבעת רמת השכר של עובד? האם מדובר רק בהיצע מול ביקוש האם שמא יש יד מכוונת בנושא? במידה ורמות השכר כבר ידועות מדוע אנשים בוחרים במקצוע אשר יחרוץ את רמת השכר שלהם לשנים רבות?
רמות השכר נקבעות על לפי מורכבות התפקיד, הכשרה נדרשת, שנות וותק וניסיון של העובד, סוג התעשייה בו הוא עובד, דרג ניהולי וגם היצע מול ביקוש.
המובילים ברמות השכר הם כמובן מנהלים בכירים בחברות עסקיות, בקבוצה זאת יכולת הניהול, שנות הניסיון וההצלחה בפעילויות קודמות, הם הגורמים המשפיעים ביותר על רמות השכר ופחות סוג המקצוע, לתפקיד מנכ”ל חברה ניתן להגיע ממגוון רחב מקצועות שונים כגון: הנדסה, ראיית חשבון, עריכת דין ועוד. אין כל קשר בין המקצוע הנלמד לבין היכולת להתקבל לתפקיד הבכיר ביותר בארגון.
באשר לעובדים אשר אינם שייכים לדרג ניהולי בכיר, הגורמים המשפעים ביותר הם:
הנסיבות אשר גורמות לאנשים לבחור במקצועות אשר אינם מתגמלים הם רבות החל מ: ענין בנושא, ראיה קצרת טווח, חוסר בשלות, גישת “יהיה בסדר” ועד לבחירה לא רציונאלית. לאחר שנתקבלה ההחלטה קיימות בפני העובד מספר אפשרויות:
האפשריות המוצגות הם מן הקל לכבד ותלויות בגיל, יכולת וברמת המוטיבציה של העובד, הנקודה החשובה ביותר היא לא כיצד לבצע את השינוי אלא מתי, האם כאשר “חרב הפיטורין” מונחת על צווארו של העובד לרבות אבטלה או אשר הוא מועסק בחברה ושוקל את צעדיו לעתיד.