בלוג - מדיניות שכר
שבועיים עברו מאז הטלטלה שעברה עירי, רעננה - שני פיגועים בהפרש של שעה תפסו את כל תושבי העיר השקטה בהפתעה גמורה. לאחר שוך הסערה ערכתי ביקור בקניון העיר, המחזה שנתגלה לעיני היה המדהים. הקניון ריק כמעט לחלוטין, פשוט אין קונים ואפילו תנועת האנשים בסופרמרקט שלרוב עמוס באנשים, היתה דלילה מאוד. זאת עירי, אבל זאת תמונת ראי כמעט לכל המדינה.
למי שהתמונה המלאה עדיין לא ברורה לו, צריך לומר זאת בפה מלא – הפעילות העסקית ירדה לרצפה בגלל המלחמה הזו – כן, מלחמה לא מבצע, לא גל, לא אינתיפאדה אלא מלחמה, מלחמה כלכלית. נכון, רשמית לא קוראים לזה מלחמה ויש לזה סיבות ברורות , אבל התוצאה תישאר בעיניה, הרבעון הנוכחי יהיה שחור משחור לחברות רבות ולשוק הקמעונאות בפרט.
הצעדים שיגיעו בעקבות גל המיתון כמעט ניתנים לחיזוי:
הראשון – פגיעה בעובדים:
- צמצום שעות עבודה
- הקטנת תקנים (מילה נרדפת לפיטורין)
- הקטנה או ביטול תוכניות תמריצים – למה לא? זה הכי קל!
- הקפאת מסלולי קידום
- וכל יתר הפעולות קצרות הטווח אשר יובילו לחסכון מידי, ולהקטנת רמת ההוצאות בחברה.
השני – שימוש מסיבי במבצעי מכירה – אנחנו הישראלים משוגעים על מבצעים, 50%, 60%, 70% ועוד 20% על היתרה ועד 17.5% על היתרה לחברי מועדון בלבד ועוד מבצעים בלי הפסקה – העיקר למכור את הסחורה שתקועה במחסנים.
השלישי - תוכניות עידוד לצמיחה, שיפור מצוינות, וכל שם נרדף המשלב פעילות של ייעוץ להצלת המצב.
רגע לא הינו בסרט הזה לפני שנה? קראו לזה "מבצע צוק איתן", ואנחנו לא רחוקים ממה שקרה אז. אני מסתובב אצל לקוחות, בקניונים וברשתות קמעונאות ורואה את ההידרדרות של העסקים מול העיניים. נכון, אז המצב היה יותר גרוע, העובדים במקומות מסוימים לא באו לעבודה, והלקוחות התרחקו מאזורי הקניות והבילויים. הפעם, זה לא שיתוק – עדיין. אבל, הירידה בפעילות מחלחלת ומתגברת, ומה שיותר נורא – אז היה תאריך תפוגה – המבצע (או איך שלא תקראו לזה) היה מוגבל, וכאן – אם הולכים לתסריט שחלק מהמומחים מספרים לנו של התמשכות בקצב עולה ויורד, אז הירידה בפעילות עלולה להיות כרונית. מצד שני, שקט של כמה ימים טובים, יכול להחזיר את הפעילות בקניונים וברשתות, מהר מאוד, למצב נורמלי. כך או אחרת, מה צריכים בעלי ומנהלי הרשתות לעשות במצב הנוכחי בקשר לעובדים – להשאיר אותם, לשנות תפקיד, לפטר? אז ככה – יש לנו ניסיון נצבר, אנחנו חיים ממבצע למלחמה וחוזר חלילה רק צריך להסיק את המסקנות מההיסטוריה, להתאים למציאות הנוכחית, ואנסה כאן לרכז את דרכי הפעולה העיקריים במצב כזה.
ראשית, תרגעו (לא זה פתיח לספר בדיחות עדתי) אלא באמת תרגעו, וחשבו כמה צעדים קדימה. העובדים הם המשאב החשוב ביותר בארגון – לפחות על פי ההצהרות של מנהלי משאבי אנוש בכל חברה, אז לפני שאתם ממהרים לפגוע בעובדים, אולי אפשר להפוך את הבעיה להזדמנות? אולי אפשר לחשוב ביחד עם העובדים איך לעבור את התקופה, במקום לייצר אוירה של חשש ופחד (מפיטורין או קיצוצים בשכר) - תייצרו אוירה של ביחד.
כל שינוי שמבוצע באופן חד צדדי ע"י הנהלות של חברות הוא בעל אפקט גדול ומאיים לעובדים, בוודאי קיזוז או ביטול של מנגנוני תגמול.
לצערי נתקלתי לאחרונה במספר חברות, אשר לאור המצב בקשו לבטל, לצמצם להרוס ולהחריב את מערך התגמול בכדי לחסוך בעלויות, הרי ברור לכולם שפגיעה בשכר פוגעת במוטיבציה, וברור גם שתחושת חוסר ביטחון תעסוקתי גם פוגעת במוטיבציה. אז לפני שאתם פוגעים במשאב הכי חשוב שלכם, תנסו לשתף איתו פעולה – שיחות הסברה על המצב עוזרות, העובדים ובצדק מרגישים חלק מהארגון, מרגישים מחויבות, אחראיות – זה עובד וזה עוזר לעסק!
החברות שישכילו לנצל את המצב - לא ירוצו לפטר, לא יערכו צמצומים מאסיביים, אלא ישתפו את העובדים במשבר, ינסו לעודד מחשבה יצירתית, יפעלו ביחד לשינוי שיטות עבודה, יבנו מערכות תגמול יותר אפקטיביות וייצרו חוסן תעסוקתי הם אלה שישרדו את המיתון בצורה טובה יותר.
ובכדי לא להשאיר את הנאמר במילים כלליות הנה מספר טיפים שיסייעו לכם בעת המיתון הנוכחי:
- הכריזו על התקופה כתקופה משבר – העבירו מסר ברור וחד לעובדים, הסבירו את המשמעות מבחינת החברה, צרו שקט תעשייתי לעובדים – כלומר אין פיטורין במשך מספר חודשים.
- הפכו את העובדים לשותפים – עודדו את העובדים להציע רעיונות לשיפור, ייעול, שינוי שיטות מכירה – אתם תופתעו כמה רעיונות טובים לשינוי יכולים להגיע מן העובדים.
