הפודקסט החדש שלנו

בלוג - משאבי אנוש

תמונת אווירה
חשופים בצריח – איך אפשר להקל על מצוקת העסקים הקטנים והבינוניים
ישראל יוגב

חשופים בצריח – איך אפשר להקל על מצוקת העסקים הקטנים והבינוניים

 

התפרצות הקורונה הכניסה את העולם כולו לכאוס כלכלי, ולמעט מיעוט מבוטל שייהנה כלכלית מהמצב (לפחות בטווח המיידי), כולם יפגעו ברמה זו או אחרת, וככל שהמשבר יתמשך יותר ויותר יגיעו לסף קריסה.

 

חשבתי, איך אני יכול לרתום את ההבנה הכלכלית, העסקית, הארגונית והאנושית שרכשתי ב 30 + שנה כמנהל, יועץ ניהולי ואבא, כדי להציע צעדים מעשיים להקלת השלכות המשבר על עסקים קטנים ובינוניים  המעסיקים עובדים.

 

הנחת היסוד שלי שבהירארכיה של אזרח – ארגונים – מדינה, יכולת ההתמודדות נמצאת ביחס ישר לגודל  

 

  • כאב לילדים בגילאי 30 – 40, אני יודע שלרוב העובדים (האזרחים בהירארכיה) אין רזרבות כספיות, הם חיים מההכנסה השוטפת, נאנקים תחת עול משכנתאות או שכר דירה, תשלומי גנים וחינוך "חינם". אין להם יכולת אמיתית לספוג אובדן הכנסה
  • לארגונים (עסקיים, ציבוריים ועמותות) גם אם היקף העסקים נפגע, יש גמישות גדולה יותר להתארגן מול מצוקה כלכלית – דחיית תשלומים, צמצום הוצאות, וויתור על שולי הרווח עד נקודת האיזון, ואפילו תפקוד לזמן קצר בהפסד מסוים.
  • למדינה יש את הגמישות הגדולה ביותר לצאת ממשבר כלכלי ואת הכי הרבה כוח ומנופים בהשוואה לכל היתר.

 

לכן, הצעתי מבוססת על העקרונות הבאים:

  • חלוקת הנטל באופן פרופורציוני לגמישות להתמודד עם משברים
  • להניח שהעולם הארגוני מורכב ברובו מאנשים ישרים ולא נוכלים שינצלו את המצב (נאיבי ?!)

 

ההצעה מבוססת גם על ההנחה שבמהלך המשבר, עובדים בארגונים ימצאו עצמם באחד משלושה מצבים :

 

  • אין להם תעסוקה (עובדי תעופה, תיירות, תרבות וספורט, שירותי פנאי, שירותים מקצועיים לא חיוניים, קמעונאות שאינה מזון, היגיינה , תרופות ומצרכים חיוניים אחרים), מפעלי תעשיה שמוצריהם לא נדרשים... רשימה חלקית שבטוח תתרחב ותלך ככל שהמשבר יעמיק.
  • יש להם תעסוקה חלקית (היקף המשימות מסוים אך אינו מספק משרה מלאה)
  • תעסוקה מלאה או אפילו תעסוקה בלחץ (שירותי בריאות, לדוגמא)

 

לגבי העובדים בקטגוריה הראשונה, הפתרון הוא חל"ת (לא פיטורים...), דווקא כאן המדינה פועלת בכיוון הנכון של הגמשת הקריטריונים לזכאות. הדגשתי חל"ת ולא פיטורים כדי לשמור רצף זכויות מחד, ולא לאבד את רמת המיומנות שכל עובד רכש במהלך עבודתו . במקרה זה העובד משמר חלק ניכר מהכנסתו, הארגון חוסך את ההוצאה לשכר, ועיקר הנטל נופל על ה"שותף החזק" – המדינה

 

לגבי העובדים בקטגוריה השנייה (תעסוקה חלקית) אני מציע שהמדינה תוותר לתקופה מוגבלת (3 חודשים כרגע עם הארכה מבוקרת לפי הצורך) על תשלומי הניכויים בשכר של מס הכנסה וביטוח לאומי. המעסיק יתחייב לשלם לעובדים את שכר הנטו (אחרון, ממוצע של 3 חודשים...), התוצאה ממהלך זה תהיה:

  • העובד שומר את הכנסתו
  • המעסיק חוסך עלויות (10 עד 60% מהשכר ברוטו), מה שמאפשר לו להגדיל משמעותית את יכולתו לשרוד את תקופת המשבר
  • המדינה אמנם מקטינה הכנסה (ניכויים וביטוח לאומי), אבל מנגד – בהנחה שבהעדר פתרון אחר  העובדים ישלחו לחל"ת - עובד בחל"ת לא מכניס למדינה הכנסות ממיסוי ולהיפך הוא נטל על הקופה הציבורית כי הוא זכאי לתשלום דמי אבטלה, ולכן ההוצאה האמיתית של המדינה בהשוואה לחלופת החל"ת אינה מלוא הפסד ההכנסות

 

מדובר בתהליך לא פשוט ומנגנון מורכב יחסית, אבל היי – אנחנו במשבר עמוק, בוא נגייס את הידע והניסיון הקולקטיבי של כל המומחים ונבנה תהליך ישים.

 

אין ספק שיהיו ניסיונות לתפוס טרמפ ולהנות מההקלות גם כאשר העסק לא באמת זקוק להן, אבל למדינה יש מספיק כלים לתמרץ ולקנוס עסקים , הרי כולנו מגישים דו"ח שנתי ושם הכל חשוף וברור....

 

אשמח לתגובות

< חזרה
הרשמה לניוזלטר
מלאו כבר עכשיו את הפרטים וגם אתם תהנו מניוזלטר חודשי בתחום העסקים
מאשר/ת קבלת ניוזלטר בדוא"ל (לתשומת ליבך-עשוי לכלול מידע בעל אופי שיווקי)
contact
contact
צרו קשר
נשמח לעמוד לרשותכם בכל פנייה או שאלה בתחומי פעילותנו
אנא מלאו את הטופס וניצור אתכם קשר בהקדם
כל הזכויות שמורות ישום – אנשים ותוצאות 2024