בלוג - משאבי אנוש

חודש ימים חלף מתחילתו של המשבר, ועל סופו אולי מוקדם מדי לדבר. תוכנית החזרה לשגרה המכונה בפי רוב "אסטרטגיית יציאה" היא לא יותר מסיסמא ריקה מתוכן, סוג של תשובה שכולם ממתינים לשמוע אותה.

להודות על האמת, כולם רוצים לחזור לשגרה, ומהר. אבל תשובות אמיתיות בשלב זה אין לאף אחד, מה שכן יש זה כיוון מחשבה אפשריים, תובנות מן העבר ותקוות שכך יהיו פני הדברים.

מה ישפיע על תהליך החזרה?
נכנסו למשבר די בקלות, פשוט לחצנו "על דוושת הבלם" והכל החל להיעצר. באשר לחזרה לשגרה, ראשית חובה לאמר ששגרה בטווח הקרוב לא תהיה. מה שהיה זה תהליך של ניסוי וטעיה, תהליך ארוך בו יופעלו לחצים רבים על המשק אשר יכתיבו את הפתרון האפשרי.

הגורמים המרכזיים אשר ישפיעו על תהליך הם:

1. הלחץ הכלכלי – הלחץ הכלכלי על אזרחי המדינה, עד כמה יוכלו האזרחים לשהות במצב של שפל כלכלי. העזרה של המדינה היא לעג לרש, וכפי ציינתי במאמר קודם בשם "צעד אחד לפני פשיטת רגל" הזמן שאזרחים יכולים לשרוד ללא עבודה הוא מעט. עובדים רבים חיים מתלוש משכורת אחד למשהו, ויכולת שלהם לשאת את העול הכלכלי תהיה קצרה מאד, לא יותר מכמה חודשים.
2. בריאות – ההתמודדות עם נגיף הקורונה יעשה במתכונת של ניסוי וטעיה, המדינה תסיר חלק מן המגבלות כפי שדווח בתקשורת, תוך ניתור "העקומה". זה יהיה תהליך של כניסות ויציאות מהירות מהסגר, תהליך בו המדינה תבחן את קצב התפשטות הנגיף ואת יכולת ההכלה של המצב מבחינה בריאותית.
   חשוב לזכור שתושבי מדינת ישראל אינם אזרחים קלים, אבל משבר הקורונה הוכיח שהפעם המצב הוא שונה, כולם באותה סירה והתנהגות לא אחראית של חלק מן האוכלוסייה משפיע על כולם.
3. אלימות – כולם רוצים שהמשבר הזה יחלוף אבל, חלומות לחוד ומציאות לחוד. משבר כלכלי מוביל לאלימות, בשלב הראשון זה אלימות בתוך הבתים ובשלב הבא זה יפשוט לכל מקום, תמונות שנתקבלו מאיטליה אודות אזרחים פושטים על רשתות מרכולים היא מציאות אפשרית בארצנו הקטנה.
4. הצורך של המדינה – כמובן שהעול הכלכלי קיים גם על המדינה, במיוחד מדינה כמו ישראל המכילה בתוכה כמות בלתי סבירה של נתמכי סעד, ובנוסף הוצאות אדירות על ביטחון. אבל יצירת גרעון היא מציאות גלובלית למדינות רבות והמדינה הגיעה למשבר עם רזרבות סבירות יחסית למדינות אחרות ב OECD.
   הצורך האמיתי הוא בייצור – בייצור אשר יניע את גלגלי המסים של המדינה, חברות מפסידות לא משלמות מיסים, אזרחים שלא רוכשים מוצרים לא משלמים מע"מ, האטה בפעילות הכלכלית עוצרת את תזרים המיסים של המדינה.
   החזרה לפעילות (מונח עדיף על פני חזרה לשגרה) יהיה תהליך של חוסר ברירה תוך ניהול סיכונים שהמדינה תבצע.
5. הערכות של חברות – גמישות היא מילת המפתח (בעיקר לחברות אשר יכולות לאפשר לעובדים לעבוד מרחוק) היערכות באופן שונה, מהיר יותר, קל לשימוש, לספק כלים (לא רק שיחות וידאו), לבנות שיטות עבודה חדשות, למדוד תפוקות ולא רק תשומות, לבנות מנגנוני תגמול חדשים ומותאמים למציאות החדשה.

עוד מעט מגיע "אחרי החגים" ואם חשבתם שמיד אחרי החג אתם חוזרים לשגרה, כנראה שהטעו אתכם.

בתקווה שהמשבר יחלוף באותה מהירות שהוא בא....

כתב: רמי יוסף, מנכ"ל משותף ביישום אנשים ותוצאות