בלוג - משאבי אנוש

לפעמים אני תוהה איך הצלחנו להקים מדינה? איך הצלחנו בלי תכנון, בלי חשיבה לטווח הארוך, עם מדיניות של "יהיה בסדר" להקים מדינה! משבר הקורונה חשף את האמת העירומה, עד כמה המדינה סומכת עלינו העצמאים והחברות הקטנות, עד כמה היא מאמינה שאנו חלק חשוב ומרכזי בעמוד התווך הכלכלי שלה, עד כמה אנו תורמים לכלכלה, לצמיחה ולהתפתחות. עד כדי כך המדינה סומכת עלינו שבמשבר הנוכחי, כל מי שנלחם שלעובדיו יהיה ביטחון כלכלי, יציבות תעסוקתית, גם במחיר של פגיעה ברווחיות ואף הפסדים, לא יקבל דבר!!

אזרחים עם מיעוט זכויות

אולי כדאי שנקרא "לילד בשמו" עצמאי ובעל שליטה בעסק קטן בעיני המדינה הוא סוג של אזרח עם מיעוט זכויות. אין לו זכות לדמי אבטלה, כי ככל הנראה הוא מעלים הכנסה מן המדינה ויש לו מקורות מימון אחרים. עצמאי מנצל את המדינה באמצעות הזכות להכיר בהוצאות מוכרות, ולכן הוא צריך להיות אחרון בשרשרת הערך של המדינה, ובנוסף לכל, להיות עצמאי זוהי בחירה חופשית של האזרחים ולכן הם צריכים להיות מוכנים לשלם את המחיר. מזל שהגיע משבר הקורונה והכריח את המדינה לעשות משהו בנדון, אבל שלא תטעו בנושא, גם הטיפול בנושא העצמאים במשבר הקורונה, טופל בשיטת "יהיה בסדר" בסגנון מדינת ישראל.

חל"ת – חוק ללא תכלית

מנגנון הוצאת עובדים לחל"ת (חופשה ללא תשלום) הוא מנגנון של ניסוי וטעיה באזרחים, רעיון שבוודאי ימצא חן בעיני ההמון הזועם, תשלחו את העובדים הביתה והמדינה תשלם להם דמי אבטלה. מקסים, פשוט מקסים, כמה חוכמה יש במנגנון החל"ת, כמה חשיבה לטווח הארוך, עד כדי כך - שטרם חזרתם של העובדים מתקופת החל"ת, כבר הכריזה הממשלה כי בגל הבא היא שוקלת לבטל את פתרון הקסם שהומצא.... במחשבה שניה, אולי הרעיון להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום הוא רעיון טוב. לסמוך עלינו העצמאים שנדע לנצל אותו באופן הוגן ונכון, תוך עידוד אמיתי להרחיק כמה שיותר עובדים ממעגל האבטלה, ואולי זוהי רק סוג של מחשבה אופטימית, שהיא חלק מסדרת מסרים שהומצאה ברגע האחרון מתוך מחשבה של מה ייצור הכי פחות רעש.

איזה היגיון יש במנגנון המעוות של הוצאות עובדים לחל"ת? איזה היגיון יש במצב של התעלמות מוחלטת מן העצמאים שצריכים יותר מכל את העובדים ויודעים את מי צריך ואת מי לא צריך? איזה היגיון יש לתת סמכות לפקידי הממשלה, שכל מה שהם יודעים זה איך לנהל תקציב במקום איך לבנות מנגנוני הנעה לשיפור ביצועים?

האם אתם באמת חושבים שפיצוי בגובה של 7,500 ₪ בארבעה תשלומים חודשיים, יעודד אותנו להחזיר את העובדים חזרה לעבודה? איזה היגיון יש בתגמול מעסיקים על החזרת עובדים למעגל התעסוקה? אם יש לנו ביקוש שמצדיק את העסקת העובדים – נעשה את זה כי זה כדאי ונכון לעסק שלנו, אבל אם אין לנו מה לעשות עם העובדים – כי המשק בהאטה – מישהו מנערי האוצר חושב שנחזיר אותם לעבודה ונשלם את מלוא שכרם כדי לקבל פיצוי של 1,875 ₪ לחודש במשך 4 חודשים? הצחקתם אותנו, אבל הבדיחה עלינו....

האם אתם באמת מאמינים שבגל השני שיבוא (בתקווה שלא) נרצה לשמור על העובדים שלנו מכל משמר? הגל שני יהיה גל נוראי, הוא יהיה גל בו נבין שאנחנו לבד במערכה, ושאין לנו על מי לסמוך זולת על עצמנו. באם יהיה גל שני אנו נרגיש היטב את המשמעות של 25% אבטלה, מה זה אומר לחיות בשוק בו ההיצע גובר על הביקוש במידה ניכרת, ואולי אז, אולי רק כאשר נטל העול של המובטלים יכביד מאד על הממשלה, אולי רק אולי, יזכרו בנו העצמאים, כן כן, אותם אזרחים עם מיעוט זכויות, אלה שאין להם שום רשת הגנה, אלה ששנים ממשיכים באותה שגרה של חוסר וודאות, אולי יזכרו בנו ויבינו שאנחנו עמוד השדרה של הכלכלה בישראל, ושתמיכה בנו היא ענין של אחריות לאומית.

אבל אם להודות על האמת, הזיכרון הקולקטיבי שלנו בישראל הוא קצר, ואנו נוטים לכעוס אבל גם נוטים לשכוח מהר, שוכחים מה היו הבעיות, שוכחים מה רצינו לשנות ומקווים שכל זה לא יחזור על עצמו, או כמו שאנו רגילים לאמר בארץ הקודש "יהיה בסדר, תסמכו עלינו"

בתקווה שהמשבר יחלוף באותה מהירות שהוא בא....

כתבו: רמי יוסף, ישראל יוגב מנכ"לים משותפים ביישום אנשים ותוצאות