חופשה ללא תשלום - הפתרון המשולם ליצירת שקט בקרב תושבי המדינה, אבל האם יתכן שכוונה טובה יצרה מציאות קשה בשוק העבודה? ואיך עלה שכר העובדים בתקופה בה שיעור אבטלה כה גבוה?
שנת 2020 תיזכר תמיד כשנת ה״שבר העמוק״, שנה של זעזוע עולמי, שנה בה חוקי המשחק בעולם השתנו ונוצרה מציאות חדשה. בתחילת 2020 מצב המשק היה טוב ושיעור האבטלה עמד על 3.4%, נכון להיום שיעור האבטלה חצה את רף ה 20% מצב מטריד לכל הדעות, מצב בו במשק "נורמלי" שכר העובדים אמור לרדת, אבל בפועל נוצרה מציאות אחרת והיא תולדת של מדיניות החופשה ללא תשלום – חל״ת.
מי חשב על הרעיון הגאוני הזה?
הטעות הראשונה אשר ביצעה הממשלה היתה במתן האפשרות לעסקים להוציא עובדים רבים לחופשה ללא תשלום. מתן הקלה בתנאי הפיטורין של עובדים, יצר מציאות של גידול אדיר בשיעור האבטלה. בכדי לכפר על הטעות הראשונה עשתה הממשלה טעות שניה והיא מתן דמי אבטלה לעובדים אשר הוצאו לחל״ת עד לאמצע שנת 2021, ובכדי להפוך את התמונה למשולמת עשתה הממשלה טעות שלישית והיא באמצעות תגמול מעסקים שהוציאו עובדים לחל״ת במקום מעסיקים ששמרו על העובדים מקום עבודתם.
בין אם מדובר כלכלת בחירות או תכנון לקוי – המציאות שנוצרה יצרה מצב של קושי בגיוס עובדים חדשים, עלייה בשכר של עובדים קיימים ומתן תשלומים מיותרים לעובדים אשר היו יכולים לחזור למעגל התעסוקה.
האם אפשר היה לעשות זאת אחרת?
סוף מעשה במחשבת תחילה – הרעיון שעמד מאחורי מתווה החל״ת היה רעיון טוב. מדיניות סוציאלית בתקופת משבר היא דבר נכון לכל מדינה מתוקנת, אבל בתקופה של אי וודאות וכאוס עולמי היה נכון לקצוב אותה לתקופת זמן קצרה יותר, במקום חל״ת לשנה, להגביל את התקופה לשלושה חודשים וכל שלושה חודשים לבדוק את תמונת המצב. ניתן היה לתגמל מעסיקים להשאיר עובדים במקום העובדה במקום לתת להם דמי אבטלה, ניתן היה לתגמל מעסיקים על קליטת עובדים חדשים ועוד היד נטויה.
אחרי החגים יסתדר הכל
בנוסף לכל גל הבחירות הרביעי עומד לפקוד אותנו שוב, גל של הבטחות, של מענקים לעובדים ומענקים למעסיקים של צמיחה ופריחה כלכלית. אבל כמו כל גל שעולה ומתנפץ בחוף כך גם הבטחת הבחירות תתנפץ ואנו נמצא את עצמנו בגרעון כלכלי נוראי – גרעון אשר את השלכותיו אנו האזרחים נשלם ובהקדם.
הבוקר בא לעבודה
לציבור העובדים אשר נמצאים היום בחל״ת אני קורא – שובו למעגל העבודה ומהר ככל שניתן! בתום תקופת החל״ת, הגלגל יתהפך והשוק יהפוך להיות שוק של מעסיקים, שוק בו יהיה קשה יותר להשיג עבודה, שוק בו שכר העובדים עשוי לרדת ושוק בו התנאים הם לטובת המעסיק ולא לטובת העובד. בדומה לתהליך של החלפת מקום עבודה – ישנם שלושה מצבים בהם עובדים נוטים להחליף מקום עבודה: הראשון הוא שהם פוטרו והם ללא תעסוקה השני שהם חווים משבר אישי ומחליטים לעזוב מיוזמתם ללא פתרון חלופי והשלישי הוא שהם עושים זאת בזמן שהם עובדים ללא לחץ כלכלי ותוך בחירה מקיפה ויסודית.
לצערי המציאות היא שרוב העובדים מחליפים את מקום העובדה במצב הראשון, בו הם מפוטרים, והיה עדיף להם לעשות זאת במצב השלישי בוא הם מקבלים שכר ויכולים לעשות זאת ללא לחץ, זהו בדיוק אותו המקרה – עובדים הנמצאים בחל״ת צריכים לחפש עבודה היום, ללא לחץ שהם עדין מקבלים דמי אבטלה ולא בתום תקופת החל״ת תקופה בה התנאים יהיו לרעתם.
כתב: רמי יוסף מנכ"ל משותף ביישום אנשים ותוצאות